מה שאני זורעת
זה מה שאני מקבלת
אם זרעתי זרע של לימון אקבל לימון.
קארמה
מה שזרעתי זה מה שאקצור- אמרה ימימה
אם אני אומרת מילה פוגעת או מילה מרוממת לעצמי או לזולתי
תהיה תוצאה.
למילה יש כוח- יש מילה שיש בה חולשה ויש מילה שיש בה כוח. יש שסוגרת ומחלישה ויש פתוחה ומחזקת
פרשת השבוע : "תזריע ומצורע"
מצורע- לפי הזוהר: "מוציא שם רע"= לשון הרע
האם זרעתי דיבור רע?
התוצאה של לשון הרע- דיבור לא טוב היא צרעת ולא רק בגוף אלא הצרעת יכולה להתבטא אף על הבגד שלי או הקירות, כלומר, על הסביבה שלי- כך כתוב בפרשה.
הדיבור השלילי והמוריד יכול ממש ליצור מציאות, להשפיע עלי וליצור מציאות מסוימת בתוכי ומסביבי.
הדיבור בורא מציאות.
"אברא כאדברא" =בוראת כפי דיבורי (בארמית)
בריאת המציאות הראשונה הייתה בריאת העולם.
העולם נברא ב10 מאמרות, כלומר באמירות, בדיבור : "ויאמר אלו-הים ויהי אור…" ויאמר אלו-הים יהי רקיע בתוך המים…" וכך הלאה. (פרקי אבות)
10 אמירות ועולם נברא.
אז
אני שואלת את עצמי, ובודקת:
איזה עולם אני בוראת באמירות שלי? בדיבור שלי?
מתבוננת
אני יכולה לא רק לברוא עולם אלא אף להחריבו: "מוות וחיים ביד-לשון" (ספר משלי).
בדיבור פנימי,
בדיבור לזולתי.
צרעת גם מלשון צירעה
הצירעה שהיא טורפת ונקראת גם
ד ב ו ר (הצרעה המזרחית)
היא עוקצת מכאיבה
דיבור יכול לעקוץ ולהכאיב מאוד
לעומת דבור-ה.
כלומר
אפשר ליצור דיבור מתוק , דיבור יצרני ובונה
כיצד אדייק, כיצד אמתיק את הדיבור?
כאשר יש לב ממתין לדובר אחר לסיים את מילותיו. אין שיפוט, אין לחסום, אין למהר. כמו להמתין להבנה האישית וגם להסכמת הלב. להבנת הטוב, נוכחות בהמתנה – לימדה ימימה.
לא להיכנס באמצע הדיבור של האחר כי יש לי מה להגיד. אלא, להשתדל להקשיב ללא חסמים ודעות קדומות. לא למהר לענות, אלא להמתין רגע ולשקול. להשתדל להיות שם עם לב פתוח, רוצה לתרום מהבנתי האישית, להיות באמת נוכחת שם בשיחה.
ולראות
בי ובזולתי
את הטוב, את האמת,
את המתיקות
את העיקר
את הלב.
שבת של דיבור טוב
באהבה מיריי
