המסע שאנחנו עוברים

המסע שאנחנו עוברים כיום ברמה הכללית והפרטית הזכיר לי מסע שעברתי  לפני כמעט 20 שנה – 

זה היה מסע דרכו עברתי שינוי, טרנספורמציה. אז אספר כאן סיפור על מסע שעברתי וחוכמת  המילה: ע ב ר, בעיניים פנימיות.- 

היה לי תפקיד נחשק ונכבד בגיל צעיר, חשבתי שהגעתי למטרה הנכספת, לשיא וכאן אמצא את האושר והשלמות.

 

אבל לא, סבל…, 

שבר….

 

סיפור מוכר. מצאתי שבמקום להיות שמחה ומסופקת אני אומללה. מה שהאמנתי בו  עד אז נשבר והתרסק מולי לרסיסים.

וזו הייתה ההזדמנות שלי , מה שאפשר לי למעשה לע ב ו ר ולהגיע למקום אמיתי. 

 

ה "ע ו ב ר "הראשון בעולם נקרא אברהם ה ע ב ר י הוא נקרא כך כי עליו נאמר כי הוא הראשון  ש 'ע ב ר'  ממצב אחד-מתפיסה מסוימת  למצב אחר- למחשבה שונה. 

הוא נמצא מה ע ב ר האחד ושאר האנושות מהעבר השני. 

עליו נאמר כי הוא הראשון שגילה את האלוהים, הוא האדם הראשון ששאל שאלות וחקר והיה מוכן לעזוב את המוכר והידוע וללכת אל הלא נודע. הוא הסכים ללכת לפי הציווי :" לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". 

לע ב ו ר ממצב אחד למצב אחר, ממקום אחד למקום אחר. להסכים להיות עצמאי בדעותיו, להסכים להיות  אדם בוחר בחיים ולא רק מנוהל. להפוך מעובד אללים  שכל סביבתו כזו, למאמין באל.

 

קשה לעשות שינוי, זה מפחיד, מאיים, קשה לנו ללכת אל הלא נודע גם כשאנחנו מרגישים ויודעים כבר בוודאות שהמקום הנוכחי לא טוב, לא נכון, לא אמיתי. 

ל ע ב ו ר

 

בפרשת 'ואתחנן' משה מבקש מהאל: "אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן". 

 

בהסתכלות פנימית הסיפור התנ"כי מתאר מקומות בנפש שלנו איפה משה נמצא בתוכי? אברהם? ומה אני לומדת מהסיפור שלהם?

 

כדי להגיע לארץ הטובה יש ל ע ב ו ר, יש ל ע ב ו ר משהו, יש לעשות טרנספורמציה.

 

המקום הטוב הזה, האמיתי  נמצא מעבר לירדן, הוא מתקיים אחרי המקום בו ירדתי (ירדתי טמון במילה ירדן). 

כדי לשנות ולהשתנות , לעיתים, הייתי צריכה לעבור, להתחיל, מאיזושהי ירידה, משבר.

 

מה צריך לקרות כדי שא ע ב ו ר? 

אני צריכה להת ע ב ר, משהו בי צריך להשתנות. כמו שמשה אומר" וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם", 

הע ב ר צריך להשאר מאחורי ומשהו חדש צריך להיות מונבט בי, שא ת ע ב ר בדבר חדש (כמו אישה שהתעברה ונושאת תינוק ברחמה)

 

מה עלי לעשות כדי שאוכל לע ב ו ר?

אלוהים מנחה את משה :" עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה–וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ"

אני צריכה לעצור רגע את שטף העשייה ואז להסתכל מ'מידת רוחק'(ימימה), לא מעורבבת עם רגשות ומחשבות מיותרות הגורמות לי לעוות את המציאות ולראות רק חלקים ממנה. ההנחיה היא: להסתכל מלמעלה, על כל התמונה, על התמונה השלמה.

 

ואז 

אוכל ל ע ב ו ר. 

המעבר לא תמיד יהיה בדיוק מה שחשבתי ומה שציפיתי "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין לבטל ממנה"  (פרקי אבות)

אני עושה את ההשתדלות שלי, המאמץ שלי -"עולה להר " – מתבוננת מלמעלה, מבחוץ. 

משה לא ממשיך עם העם הוא ע ו ב ר לעולם שכולו טוב . 

את הדרך ממשיך יהושוע שהוא הממשיך של משה, זה שמתאים יותר להנהיג את העם בארץ ישראל. 

אחרי שנמשתי (משה) ממצרים מהמקום הצר והחשוך, עברתי 

דרך(במדבר), והתפתחתי, הגיע הזמן להגיע לארץ הטובה, למקום טוב בו שורים יותר שקט ויותר שמחה -לישועה (יהושוע). 

וכך שוב ושוב במסע חיי ובהתקדמות שלי 

ממיצר לישועה  אני הולכת ומתקדמת, הולכת ונבנית

והשמחה והשקט הטובים הולכים ותופסים חלק גדל והולך בחיי. 

מאחלת לנו שנזכור שאנחנו במסע ושאפשר לגדול גם במסע הזה.