יום הזיכרון בהסתכלות רוחנית, פנימית

הכאב רשום לעד

אי אפשר שלא יכאב

זה כואב

זה ממש רשום

בלב ובנפש

אך

לצד הכאב

בחיבוק אוהב

מתחילה לאט ובעדינות רבה

לשחרר את העבר-

כמו שביום יש שעות, ולכל שעה יש את מקומה ויש את משקלה –

שעה אחת היא לא שעה אחרת

לכל שעה זמנה.

לא סותרת את דמותי

לא מוותרת על "ואהבת"

אותי

ואת זולתי

שומרת על הלב

שלא יהיה כל הזמן בצל

בוחרת בחיים

שוב

ושוב

קִראוּ עוד פוסטים

דיבור, ברוח ימימה

"בארץ הלוהטת הזו, המילים צריכות להיות צל" ( יהודה עמיחי). למילה יש כוח. יש מילה

ריפוי של ביקורת

"עיניים ואוזניים לא יתערבו לבקר למצוא פגמים אלא תראי את חולשתו ותתקרבי לטמון בו- חיים

אהבתם את הפוסט? שתפו אותו עם חברים

שימרו על קשר

הרשמו לרשימת התפוצה וקבלו עדכונים פעם בחודש