יום הזיכרון בהסתכלות רוחנית, פנימית

הכאב רשום לעד

אי אפשר שלא יכאב

זה כואב

זה ממש רשום

בלב ובנפש

אך

לצד הכאב

בחיבוק אוהב

מתחילה לאט ובעדינות רבה

לשחרר את העבר-

כמו שביום יש שעות, ולכל שעה יש את מקומה ויש את משקלה –

שעה אחת היא לא שעה אחרת

לכל שעה זמנה.

לא סותרת את דמותי

לא מוותרת על "ואהבת"

אותי

ואת זולתי

שומרת על הלב

שלא יהיה כל הזמן בצל

בוחרת בחיים

שוב

ושוב

קִראוּ עוד פוסטים

בחירות

ב-ח-י-ר-ו-ת בחיים מילה אחת הטומנת בחובה את הבחירה בין המיטיב לבין המזיק בין הבונה לבין

שמחה

"אבל איך אפשר לשמוח?" היא שאלה אותי בחוסר אמון מספרים על הבע"שט שפגש בשואב מים

אהבתם את הפוסט? שתפו אותו עם חברים

שימרו על קשר

הרשמו לרשימת התפוצה וקבלו עדכונים פעם בחודש