קשב- מחשבה- פה , לימדה ימימה. זה הסדר הנכון ראשית מקשיבים לאחר ולעצמי. רק מתוך קשב אמיתי אוכל להבין, לראות אותו באמת. זה ישפיע על

כשאני מרצה נותנת על מנת למלא מחסור באהבה ביחס בשייכות במקום כשאני מרצה אני אעשה מה שאני חושבת שהזולת רוצה גם אם זה לא נכון

למשוך חוטי זהב מהילדות- לימדה ימימה אם הרגשנו שההורים לא היו מספיק- לא אהבו מספיק לא סמכו מספיק לא שמחו מספיק לא דאגו מספיק לא

מה שאני זורעת זה מה שאני מקבלת אם זרעתי זרע של לימון אקבל לימון. קארמה מה שזרעתי זה מה שאקצור- אמרה ימימה אם אני אומרת

מאחלת לנו לבחור ב"מצה" ולא ב"חמץ"- שנחווה מיצוי ולא החמצה שנהיה מתומצתים ומדויקים ולא חמוצים ומחמיצים מאחלת לכם וגם לי שנמצה אתם את מי שאתם

להיות המלכה של חיי עושה מה שאומרים: לה "לֹא-הִגִּידָה אֶסְתֵּר, אֶת-עַמָּהּ וְאֶת-מוֹלַדְתָּהּ: כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ, אֲשֶׁר לֹא-תַגִּיד." "וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל-בֵּית הַמֶּלֶךְ, אֶל-יַד הֵגַי שֹׁמֵר