הכעס עולה
הוא צובע הכל
כל המציאות נצבעת בכעס.
ימימה מלמדת:
להפריד
לתחם
לקבל את עצמי עם הכעס
ככה
שלמה ולא מושלמת
זוכרת שלא כולי כעס.
יש בי טוב.
יש בי טוב ויש בי מיותר
מקבלת עצמי כך
ברגש טוב
מכילה את הכעס
שעולה
על עצמי
על הזולת.
בכעס טמונה המילה: "כס"-
כס מלכות
את מה אני ממליכה על חיי?
את מי מושיבה על כס המלכות?
בהנהגה?
את הכעס?
או את עצמי?
מי "מולך" כאן?
המיותר?
או
הטוב?
באהבה מיריי


