פרשת בחוקותי-בהר, ברוח ימימה

לדעת לשמוט.


מעבדת את האדמה
משקה
מזבלת
זורעת
משקיעה
מתאמצת
מזיעה.


ואז, מגיע הזמן, או הרגע
שצריכה לדעת לשמוט, לשחרר
לוותר על אחיזה.

פרשת בהר
"כד וּבְכֹל, אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם, גְּאֻלָּה, תִּתְּנוּ לָאָרֶץ"


עשיתי את חלקי, את המאמץ שלי.
ולפעמים מנסה להמשיך ולשלוט, לאחוז ב"אחוזה" שלי- באמונות, בזכרונות, באדם אחר, ברכוש, בסיפור שמספרת לעצמי, במתרחש.
אך יש רגע, שצריך לדעת לשחרר.
לשמוט


לפנות מקום לבורא
לבריאה

זו ג א ו ל ה


שבת שלום
באהבה
מיריי

קִראוּ עוד פוסטים

ריפוי של ביקורת

"עיניים ואוזניים לא יתערבו לבקר למצוא פגמים אלא תראי את חולשתו ותתקרבי לטמון בו- חיים

פרשת ויגש

הכל עיניין של ג-י-ש-ה אין על מה לכעוס ולהתעצב על מה שהיה ג-י-ש-ה מ-ר-ג-ש-ת לחיים

פרשת ויגש

הכל עיניין של ג-י-ש-ה אין על מה לכעוס ולהתעצב על מה שהיה ג-י-ש-ה מ-ר-ג-ש-ת לחיים

אהבתם את הפוסט? שתפו אותו עם חברים

שימרו על קשר

הרשמו לרשימת התפוצה וקבלו עדכונים פעם בחודש