יוצאת
ושבה
יוצאת
ושבה
פרשת כי תצא
י כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ–וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ.
במי אני נלחמת?
מי הם אויבי?
מאיפה אני יוצאת ולאן אני שבה?
יוצאת
יוצאת מ"האויבים"-
יוצאת מההרגלים, מהדפוסים שאינם מיטיבים איתי
נלחמת באויבים הפנימיים אך גם לומדת למחול להם
ל.ח.מ מ.ח.ל
המלחמה נושאת בתוכה- מחילה
לעצמי
על דפוסים והרגלים שכבר לא מתאימים
ששמרו עלי בילדות
אך היום הם מפרים את איזוני
יוצאת "מהפרזות והחסרות" (ימימה)
"הפרזות"-למשל, כשמגזימה עם תגובות:
כעס -עליו כתוב בזוהר "הכעס מעביר אדם על דעתו"
קנאה- עליה כתוב בשיר השירים: "קשה כשאול הקנאה"
"החסרות"-כשמרצה ומוותרת על המקום שלי
מהצד האחד, בהפרזה -עלולה להיות בשתלטנות. מהצד השני, בהחסרה- אהיה בוותרנות יתר.
המקום המאוזן, המידתי, המקום אליו שבים, הוא בידנו, תלוי בנו–" בְּיָדֶךָ–וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ"
"המעשים אשר הם טובים, הם המעשים המאוזנים…בין שני קצוות…האחד הגזמה והשני מיעוט. והמעלות הן תכונות נפשיות והרגלים ממוצעים בין שתי תכונות…הנדיבות ממוצעת בין הכלאות (הקמצנות, מ.ג.) והפזרנות" (הרמב"ם)
מידת האמצע
שבה, חוזרת לאיזוני
למקום שלי
למרכז שלי
לדיוקי כרגע
להילחם "באויבים" ע"י מחילה, קבלה
ויחד עם זאת ראיה, בהפרדה, שהם מזיקים לי
בוחרת בטוב לקיומי
צעד צעד מתקרבת למידת האמצע
להתכוונן, לעשות את הצעד הראשון
העזרה כבר כאן
שבת שלום ומבורכת
באהבה
מיריי
