מה אני רואה במ ר א ה? האם אני ר ו א ה את עצמי כר א ו י ה?
האם אני מרגישה שרואים אותי? שיש לי מקום?
האם רואה שמחה וסיפוק במה שיש לי?
האם רואה את השליחות שלי?
חודש תמוז, העומד בפתח, הוא חודש העבודה על הראייה, לפי הקבלה והחסידות
פרשת קורח-
קורח, העשיר כקורח (משם הביטוי) ,שייך למעמד מיוחד ומכובד- שבט לוי
יש לו הכול, יש לו תפקיד, יש לו יעוד
האם יש שמחה בחלקו?
לא
הוא רוצה כהונה.
יחד עם און בן פלט ודתן בן אבירן בני שבט ר א ו -בן, מה הם חווים?
חוסר נ ר א ו ת.
כשהמקום שלי, הערך שלי תלויים במעמד שלי, באישור חיצוני, אז לעולם לא יספיק לי מה שיש לי. גם אם אני "עשירה כקורח" וגם אם התפקיד שלי רם וחשוב.
כי תמיד יש יותר
למשל :
יש כהונה.
הנטייה הטבעית שלנו היא שמי שיש לו 100 רוצה 200 ומי שיש לו מאתיים רוצה…400 (חז"ל)
זה מקום לא פשוט, מקום בו אני תלוי באחר כדי לחוש בקיומי
זה מקום של תחושת חוסר יציבות, אין תחתי אדמה יציבה: "וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם " התחושה ירודה וקשה "וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, חַיִּים—שְׁאֹלָה"- חיי גיהינום, שאול.
ימימה אומרת על זה: בני האדם מקומם מותנה בהתייחסות אליהם, אם מילים טובות- כילדים מחייכים, אם מילה לא טובה- אין מקום
ומתי יש לי מקום?
יש לי מקום כאשר חזרתי אל עצמי, התקרבתי אל עצמי. מצאתי את המקום שלי, מה שמתאים לי, מה שנכון לי, את טביעת האצבע הייחודית והאישית שלי.
זה יכול להתבטא דרך לימודים, ספר, חברים, אדם קרוב, עיסוק ועוד.
כל דבר שמעלה את רוחי, שגורם לשמחה הנובעת מבפנים (ימימה)
מצאתי מקום.
שבת מבורכת
באהבה
מיריי
