קשב- מחשבה- פה , לימדה ימימה.
זה הסדר הנכון
ראשית מקשיבים לאחר ולעצמי. רק מתוך קשב אמיתי אוכל להבין, לראות אותו באמת. זה ישפיע על המחשבה שלי ומהמקום הזה אוכל לענות בצורה מדויקת יותר
היום יקראו את מגילת איכה- תשעה באב
האותיות הראשונות של פסוקי המגילה כתובים לפי סדר הא-ב:
א. אֵ יכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם–הָיְתָה, כְּאַלְמָנָה; רַבָּתִי בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת–הָיְתָה, לָמַס. {ס}
ב. בָּ כוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה, וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ–אֵין-לָהּ מְנַחֵם, מִכָּל-אֹהֲבֶיהָ:
אך הסדר משתבש כשמגיעים לאות ע'.
הפסוק שמתחיל באות-פ' מתחלף עם זה שמתחיל באות-ע'
ה- 'פה' קודם ל-'עין'
כמה פעמים הפה שלי מקדים את ראיית המציאות, את השימוש בעין בוחנת, בודקת.
עונה מתוך פרשנות אישית, דעות קדומות, עונה בצורה אוטומטית.
בית המקדש חרב בגלל שנאת חינם
ושנאת חינם נובעת מזה שלא רואה באמת את האחר, מקשיבה לו, מכבדת את מקומו מכבדת את מקומי.
המועד הזה משמש לי תזכורת
להסתכל מעבר לחיצוניות המטעה, לחפש את הטוב הטמון
לסגל ראייה מרחבית-
ראייה שרואה גם את הטוב
לאמץ לעצמי את-
העין הטובה
באהבה
/
מיריי
