מה אני ב ו ר א ת בחיי
"אברא כאדברא"= אברא כ- אדברא (בוראת לפי דיבורי)
בוראת מציאות כפי דיבורי הפנימי והחיצוני
סוד ה ב א ר
ואיך זה קשור אלינו? ולפנימיותנו?
הבאר כמשל לפנימיות המוארת שלנו, למהותנו הטובה.
כדי לבנות ב א ר (ב ר א), כדי לב ר ו א ב א ר
יש להעמיק ולחפור
יש לעשות עבודה עמוקה כדי להגיע למקום פנימי, מאיר ומרווה
כד להגיע לבְּאֵר מַיִם חַיִּים.
מים מסמלים חיים.
ללא מים אין חיים.
העולם בראשיתו היה מים "ורוח אלוהים מרחפת על פני המים".
גוף האדם וכדור הארץ מורכבים בעיקר ממים.
מים הם גם סמל לרגשות.
כשנחפור את הבאר, ונכנס פנימה
נוכל למצוא מים חיים=
מהות טובה (ימימה אביטל).
אך יש גם הפרעות/חסימות=
מיותרים ועומסים (ימימה אביטל) :
כעסים, פחדים, היסוסים, ספקות, סגירות, חסימות למיניהם
שמונעים מאיתנו להתחבר למקור האור, הטוב, החיות שבנו-
אותה באר מים חיים.
אז מה יוצר את החסמים?
מה סותם, מכסה, מה שם גולל על הבאר, על אותה מהות טובה שבתוכנו?
לפי פרשת "תולדות"-
קנאה, ריב, שנאה (שטנה).
.קנאה- סותמת בארות-
"וַיְהִי-לוֹ מִקְנֵה-צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר, וַעֲבֻדָּה רַבָּה; וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ, פְּלִשְׁתִּים. טו וְכָל-הַבְּאֵרֹת, אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו, בִּימֵי, אַבְרָהָם אָבִיו–סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, וַיְמַלְאוּם עָפָר"
הקנאה- כמו עפר -סותמת בארות, מייבשת חיים.
במילה עפר טמון פ' רע- פה רע, דיבור רע של קנאה.
דיבור מוריד, פנימי וחיצוני- "פה רע"- מוריד אותי ואת זולתי.
- ריב- גורם לעושק, לגזל של המים החיים שבנו, של האור, של החיות-
"וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר, עִם-רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר–לָנוּ הַמָּיִם; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַבְּאֵר עֵשֶׂק" - שטנה- הריב גם גורם לשנאה, לשטנה (המילה שטן טמונה בו)
"כא וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת, וַיָּרִיבוּ גַּם-עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, שִׂטְנָה. "
אלו החסמים האבן שחוסמת את הבאר. - שלבי ה ר י פ ו י
1. לחלוק , לתת מרחב ומקום לי ולזולתי-
"וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר כִּי-עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ,"
אני זזה, מעתיקה מקומי, מההרגל מהדפוס האוטומטי-
מהסתכלות ההשרדותית
של ריב, קנאה, שנאה
רגשות מיצרים ,מכווצים ומרחיקים
מגלה
שאין מה לעץ לימון לקנא בעץ אבוקדו.
ורואה
שיש מספיק עבורי, ועבור זולתי.
אפשר לחלוק- עץ הלימון יתן לימונים, עץ האבוקדו יתן אבוקדו
לא צריך לריב, אין על מה.
יש כאן באמת שפע – גם אבוקדו וגם לימון!
ואז
אני יכולה להגיע לתחושת מרחב, יש מקום לכולנו, כשאנו לא בתודעת השרדות. - 2. לבחור בשלום, באחווה
"וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם."
"לב וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא, וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק, וַיַּגִּדוּ לוֹ, עַל-אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ; וַיֹּאמְרוּ לוֹ, מָצָאנוּ מָיִם. לג וַיִּקְרָא אֹתָהּ, שִׁבְעָה"
השלום והאחווה
מאפשרים חיבור ישיר לבאר טבעית שנובעים ממנה מים חיים- למהות שבתוכנו,
ומאפשרים גילוי פנימי ה מ ש ב י ע ("שִׁבְעָה") * את ליבנו ונפשנו בטוב-
במים חיים.
🌷שלום- מלשון : להשלים עם השלם והלא מושלם
שיש בי ובאחר –
כלומר- יש בנו מהות טובה אך גם מיותרים ועומסים.
🌷אחווה- ההבנה שאנחנו בעצם אחד עם כל החלקים בתוכנו
וגם
אנחנו כמו זולתנו:" האתה והאני חד הם במהות הפנימית"-( ימימה אביטל)
מסע ממקום ירוד של ריב ומדון לשלום ואחווה
מסע של ריפוי בתוכנו ועם סביבתנו.
ממקום של הישרדות לתודעת מרחב הקיום.
שלום, אחווה, מרחב
אפשר לנשום!
שבת מבורכת!
באהבה, מיריי
