איך אני רואה את העבר?
האם הוא סוגר אותי?
מצמצם?

פרשת "וירא" ואשת לוט

מהו העבר בשבילי? איך אני מתייחסת אליו? כיצד אני רואה אותו?

האם בנוסטלגיה?

בכאב?

האם העבר מפעיל אותי או מניע אותי כל הזמן?

ובנוסף לכך, האם אני שמה לב שאני מתעסקת בו ללא הרף?

כמה פעמים אנחנו מוצאים עצמנו מתעסקים בעבר או בעתיד בהתעסקות יתרה?
יכול להיות שזה נובע מתוך רגשות אשמה, וגם מתחושת אובדן, דאגה.
על כך אמר יהודה אבן עזרא: "העבר אין, העתיד עדיין ההווה כהרף עין, דאגה מניין?"
כלומר, העבר כבר לא קיים, העתיד עדיין לא הגיע, ההווה חולף עובר במהירות.

אז, למה לדאוג כל הזמן?

במילה דאגה צפונה (בחילוף סדר האותיות) המילה: אגדה. הדאגה היא פרי מחשבתנו, הפרשנות שלנו, פרי הסיפור שאנו מספרים לעצמנו- היא "אגדה".
אשת לוט בפרשת וירא, מה היא רואה? במה היא עסוקה כשהיא מתבוננת אחורה אל העבר?
היא עסוקה בדאגה, בחורבן שהיא רואה, בסדום ההרוסה-
בכל מה שהשאירה שם ועלה באש,
באובדן.
זה רגע לא פשוט, רגע כואב.
הלב יוצא אליה!

ההנחיה של האל- להסתכל קדימה.
אשת לוט לא מצליחה
לא עומדת בזה
ומה קורה?
"וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח."
כמה פעמים אנחנו נתקעים בעבר, בהתעסקות בו?
בחורבן.
שוקעים בו, צוללים.
ממש כמו אשת לוט שהפכה לנציב מלח- פסל עומד, תקוע ללא יכולת תנועה ותחושתו קשה "מלוחה" (אולי גם מרוב דמעות מלוחות?).
ההמלצה, הבקשה אלינו: להסתכל קדימה, להתקדם.
לא לתת לרגע הזה להשתלט על כל החיים כל הזמן, ולפעול ממנו.

אז

לתת לכאב מקום, חיבוק גדול אוהב, חמלה.
אך לצד זה גם להמשיך-
"ובחרת בחיים"
כפי יכולתי
כרגע
א מ ן

שבת שלום
באהבה
מיריי

The post אשת לוט- "ובחרת בחיים" appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

נחל שעומד במקום מימיו מתעפשים.

זה שמתמודד ומתקדם, לומד ומוצא דרכים חדשות, עושה בעצם מה שהוא אמור לעשות.

ימימה לימדה אותי להיות ב"זמן זרימה, מול ההתרחשות"- להתקדם עם הזמן, לזרום אתו, כמו נחל, מול המתרחש במציאות.

אין צורך להיתקע.

מרגישה שאנחנו כמו נחל בחיים האלה.

מחפשים ויוצרים את התוואי שלנו.

באהבה

מיריי

The post זמן זרימה appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

ימימה לימדה שמתחברים לתדר של אור.
זהו תדר חשמלי שומר ובעל כוח

ומהתדר הזה אני נותנת לביתי-
לביתי הפיסי
למשפחתי
לקרובי
לתלמידותי
לחברי
לשכני
לעמי
ולכל העולם
אך בעיקר לליבי.

כיצד מגבירה את האור?

1. מכירה בטוב שבי, מכירה בחסד הקיים בחיי– נזכרת ורושמת את התכונות הטובות שבי, את החסד והטוב הקיימים בחיי.
2. מקבלת את העבר– מה שהיה, היה. נמצאת בזמן עכשיווי זה הזמן היחיד שקיים- מזמינה בעדינות את עצמי לזמן עכשיווי. עכשיו זה זמן חדש שאפשר לפעול בו, זמן שמסוגל להתחדשות. להתבונן בטבע-ההווה הוא זמן פלאי מלא הוד ויופי.
3.מדייקת בדיוק פנימי אמיתי- בודקת כיצד פועלת באופן מדוייק כך ששומרת על עצמי ועל כוחותי.
4.מכבדת כל אחד באהבה שלמה- לא לשכוח שכולנו ברואים!
5.נותנת אור לבית ונשמרת מריב- כיצד משפיעה מטוב ליבי ותורמת לאוירה נעימה ורגועה בבית, כפי יכולתי 

ברכה

באהבה
מיריי 

The post מה עושים בזמן מצוקה?, ברוח ימימה appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

למילה יש כוח.

יש מילה סוגרת, מחלישה ויש מילה פותחת לב ומחזקת.

האם אנחנו מדברים.ות דרך מילים פתוחות, שקטות, בעלות ערך, כיוון ובהירות? או במילים סוגרות, קשות, עמומות?

נאמר: ”מָוֶת וְחַיִּים, בְּיַד-לָשׁוֹן" (שלמה המלך).

ישנן מילים מחיות -רכות טובות, מחממות ופותחות את הלב.

וישנן מילים ממיתות- סוגרות, מכווצות, מורידות.

כשאני מדברת מתוך נתינת מקום

לעצמי

לזולתי

במילים רכות מטפחות, בונות,

זה פותח את הלב

מרגיע את הנפש,

מחזק.

בספר היצירה (ספר הקבלה הראשון- המיוחס ברובו לאברהם אבינו) כתוב שלמעשה יש לנו עורלה על הלשון

ועל איבר המילה.

ויש גם על הלב "וּמַלְתֶּם, אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם;" (דברים י,טז).

מילה (פעולת הברית מילה) ומילה (זו שיוצאת מהפה)

זהות בכתיבתן.

יש לזה משמעות-

האם הדיבור יעשה מהערלה?

ממקום קשה, מהחיצוניות, מהכיסוי, ממקום לא אמיתי?

או

האם נדבר ממקום מהותי, רך, נקי יותר, אמיתי יותר, חומל יותר?

כשאני מדברת,

אומרת מילה,

יכולה לשקול, למדוד- מה היא עושה, המילה? מה היא משנה? האם בעקבות המילים הלב בפתיחות? בשמחה?

אצלי?

אצל זולתי?

מילה טובה -רכה,מאפשרת, משתפת

נותנת מעט צל

כשהשמש קופחת בשמים.

והרגשות סוערים.

באהבה

מיריי

The post דיבור, ברוח ימימה appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

הכאב רשום לעד

אי אפשר שלא יכאב

זה כואב

זה ממש רשום

בלב ובנפש

אך

לצד הכאב

בחיבוק אוהב

מתחילה לאט ובעדינות רבה

לשחרר את העבר-

כמו שביום יש שעות, ולכל שעה יש את מקומה ויש את משקלה –

שעה אחת היא לא שעה אחרת

לכל שעה זמנה.

לא סותרת את דמותי

לא מוותרת על "ואהבת"

אותי

ואת זולתי

שומרת על הלב

שלא יהיה כל הזמן בצל

בוחרת בחיים

שוב

ושוב

The post יום הזיכרון בהסתכלות רוחנית, פנימית appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

The post תיהיי מצה appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

העיניים מבקרות

האוזניים מבקרות

מחפשת פגמים

בי

בזולתי

זה לא פגמים

זה למעשה חולשות

לכל אחד מאיתנו יש חולשות

כל חולשה יכולה להתחזק

אפילו במידה מסויימת

לאט לאט

כמו חיזוק של שריר

אימון ועוד אימון

תרגול

ניסיון

לפעמים מצליחים להתחזק

לפעמים לא

מכל פעם כזו לומדים

מה"כן"

וגם מה"לא"

אז *לראות* את החולשות

אך *להתקרב* לחוזקות

לשים את הפנס על מה שטמון

בי

בזולתי

על המטמון הטמון

לעיתים קרובות הוא נסתר

הוא נסתר במיוחד כשאני מבקרת

עם האוזניים

ועם העיניים

אז לראות את החולשה

לתת לה מקום

אבל ל ה ת ק ר ב לטוב, לאור

ליחודי

למהותי

כי זו האמת

שבתוכי

שבתוכו

באהבה

מיריי

The post ריפוי של ביקורת appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

אין על מה לכעוס ולהתעצב על מה שהיה

ג-י-ש-ה מ-ר-ג-ש-ת

לחיים

מיוסף אני לומדת שאין באמת מה לכעוס,

על מה שהיה

כי למעשה

אנחנו ש ל י ח י ם

ומה שקורה מדוייק

אין מ-ק-ר-ה, הכל ר-ק-מ-ה צפופה (ימימה אביטל) יפה ומסודרת.

"וַיֹּאמֶר, אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר-מְכַרְתֶּם אֹתִי, מִצְרָיְמָה. ה וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה: כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם"

". וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם, לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה. ח וְעַתָּה, לֹא-אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי, הָאֱלֹהִים; וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה, וּלְאָדוֹן לְכָל-בֵּיתוֹ, וּמֹשֵׁל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם."

"כ וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה; אֱלֹהִים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹת עַם-רָב. כא וְעַתָּה, אַל-תִּירָאוּ–אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם; וַיְנַחֵם אוֹתָם, וַיְדַבֵּר עַל-לִבָּם."

יוסף אומר לאחיו שכל מה שקרה היה כדי שהוא יהיה בזמן הנכון, במקום הנכון. כדי להציל את בני משפחתו ואת העם מרעב. וגם שכוונה, גם אם הייתה בראשיתה רעה, יכולה להפוך לטובה.

אז

אין מה לכעוס ולהתעצב על מה שהיה.

כי לפי התמונה הגדולה,

אנחנו שליחים האחד של השני.

למדתי מ ג -י -ש -ת -ו של יוסף לחיים בפרשת וי- ג- ש

על ג- מ- י-ש-ו-ת בהתייחסות לחיים

כי

יש תכלית,

יש סדר,

יש קשר,

והכל ,בסופו של דבר, ל ט ו ב ה

באהבה

שבת מבורכת

באהבה

מיריי

בצילום: יופיו של הטבע, סינגפור

כל הרגשות:

85Yael Mimon, אילה שנהב חגבי ו83 נוספים

The post פרשת ויגש appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

The post פרשת ויגש appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

הכל ריקמה

וחוקיות קיום משאלת לב

פרשת "חיי שרה".

אברהם שולח את עבדו לחפש כלה לבנו יצחק.

והעבד שואל : מה יקרה אם היא לא תרצה לעזוב את ארצה?

התשובה:

אל תדאג, אתה ת ק ב ל ע ז ר ה:

"הוּא, יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ"

1. הבקשה של עבד אברהם:

יב וַיֹּאמַר–יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה-נָא לְפָנַי הַיּוֹם; וַעֲשֵׂה-חֶסֶד, עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם. יג הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם. יד וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה–אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי-עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם-אֲדֹנִי.

2.התוצאה:

"וַיְהִי-הוּא, טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר, וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן-מִלְכָּה, אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם; וְכַדָּהּ, עַל-שִׁכְמָהּ"…. יח "וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ–וַתַּשְׁקֵהוּ. יט וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם-כִּלּוּ, לִשְׁתֹּת."

3.התגובה של העבד :

"וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה, לָהּ; מַחֲרִישׁ–לָדַעַת הַהִצְלִיחַ יְהוָה דַּרְכּוֹ, אִם-לֹא. "

ולבסוף ההפתעה הגדולה שמתגלה לעבד:

הייחוס הטוב והמשמח של רבקה- בת משפחת אחיו של אברהם- נחור.

לכזה צרוף מ י ק ר י ם מוצלח "הַקְרֵה-נָא לְפָנַי הַיּוֹם "העבד לא ציפה.

אין מ י ק ר ה אלא הכל ר י ק מ ה צפופה , כמו שאמרה ימימה.

ומה שנותר לעבד אברהם לעשות: "וַיִּקֹּד הָאִישׁ, וַיִּשְׁתַּחוּ לַיהוָה."

הוא היה עד לתהליך ניסי:

התהליך-

1. הבקשה: בקשת חסד אמיתית וכנה עבור אדם אחר (העבד עבור אברהם)

2. התוצאה: התקיימות פלאית של בקשת החסד .

3. התגובה: מה עלינו לעשות מול ההתרחשות הפלאית? ליהנות, להתפעל ולא להתערב. להיות : מַחֲרִישׁ.

4. התוצאה יכולה להמשיך להתפתח ולהיות גדולה ממה שיכולנו להעלות על דעתנו.

5. ואז כל אשר נותר הוא :

ל ה ו ד ו ת.

תודה תודה תודה

באהבה ושבת שלום

מיריי

הצילום באדיבות יואל שתרוג- אדמה יוצרת

The post פרשת חיי שרה ברוח ימימה appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.