נחל שעומד במקום מימיו מתעפשים.

זה שמתמודד ומתקדם, לומד ומוצא דרכים חדשות, עושה בעצם מה שהוא אמור לעשות.

ימימה לימדה אותי להיות ב"זמן זרימה, מול ההתרחשות"- להתקדם עם הזמן, לזרום אתו, כמו נחל, מול המתרחש במציאות.

אין צורך להיתקע.

מרגישה שאנחנו כמו נחל בחיים האלה.

מחפשים ויוצרים את התוואי שלנו.

באהבה

מיריי

The post זמן זרימה appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

ימימה לימדה שמתחברים לתדר של אור.
זהו תדר חשמלי שומר ובעל כוח

ומהתדר הזה אני נותנת לביתי-
לביתי הפיסי
למשפחתי
לקרובי
לתלמידותי
לחברי
לשכני
לעמי
ולכל העולם
אך בעיקר לליבי.

כיצד מגבירה את האור?

1. מכירה בטוב שבי, מכירה בחסד הקיים בחיי– נזכרת ורושמת את התכונות הטובות שבי, את החסד והטוב הקיימים בחיי.
2. מקבלת את העבר– מה שהיה, היה. נמצאת בזמן עכשיווי זה הזמן היחיד שקיים- מזמינה בעדינות את עצמי לזמן עכשיווי. עכשיו זה זמן חדש שאפשר לפעול בו, זמן שמסוגל להתחדשות. להתבונן בטבע-ההווה הוא זמן פלאי מלא הוד ויופי.
3.מדייקת בדיוק פנימי אמיתי- בודקת כיצד פועלת באופן מדוייק כך ששומרת על עצמי ועל כוחותי.
4.מכבדת כל אחד באהבה שלמה- לא לשכוח שכולנו ברואים!
5.נותנת אור לבית ונשמרת מריב- כיצד משפיעה מטוב ליבי ותורמת לאוירה נעימה ורגועה בבית, כפי יכולתי 

ברכה

באהבה
מיריי 

The post מה עושים בזמן מצוקה?, ברוח ימימה appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

הכאב רשום לעד

אי אפשר שלא יכאב

זה כואב

זה ממש רשום

בלב ובנפש

אך

לצד הכאב

בחיבוק אוהב

מתחילה לאט ובעדינות רבה

לשחרר את העבר-

כמו שביום יש שעות, ולכל שעה יש את מקומה ויש את משקלה –

שעה אחת היא לא שעה אחרת

לכל שעה זמנה.

לא סותרת את דמותי

לא מוותרת על "ואהבת"

אותי

ואת זולתי

שומרת על הלב

שלא יהיה כל הזמן בצל

בוחרת בחיים

שוב

ושוב

The post יום הזיכרון בהסתכלות רוחנית, פנימית appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

העיניים מבקרות

האוזניים מבקרות

מחפשת פגמים

בי

בזולתי

זה לא פגמים

זה למעשה חולשות

לכל אחד מאיתנו יש חולשות

כל חולשה יכולה להתחזק

אפילו במידה מסויימת

לאט לאט

כמו חיזוק של שריר

אימון ועוד אימון

תרגול

ניסיון

לפעמים מצליחים להתחזק

לפעמים לא

מכל פעם כזו לומדים

מה"כן"

וגם מה"לא"

אז *לראות* את החולשות

אך *להתקרב* לחוזקות

לשים את הפנס על מה שטמון

בי

בזולתי

על המטמון הטמון

לעיתים קרובות הוא נסתר

הוא נסתר במיוחד כשאני מבקרת

עם האוזניים

ועם העיניים

אז לראות את החולשה

לתת לה מקום

אבל ל ה ת ק ר ב לטוב, לאור

ליחודי

למהותי

כי זו האמת

שבתוכי

שבתוכו

באהבה

מיריי

The post ריפוי של ביקורת appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

אין על מה לכעוס ולהתעצב על מה שהיה

ג-י-ש-ה מ-ר-ג-ש-ת

לחיים

מיוסף אני לומדת שאין באמת מה לכעוס,

על מה שהיה

כי למעשה

אנחנו ש ל י ח י ם

ומה שקורה מדוייק

אין מ-ק-ר-ה, הכל ר-ק-מ-ה צפופה (ימימה אביטל) יפה ומסודרת.

"וַיֹּאמֶר, אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר-מְכַרְתֶּם אֹתִי, מִצְרָיְמָה. ה וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה: כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם"

". וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם, לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה. ח וְעַתָּה, לֹא-אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי, הָאֱלֹהִים; וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה, וּלְאָדוֹן לְכָל-בֵּיתוֹ, וּמֹשֵׁל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם."

"כ וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה; אֱלֹהִים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹת עַם-רָב. כא וְעַתָּה, אַל-תִּירָאוּ–אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם; וַיְנַחֵם אוֹתָם, וַיְדַבֵּר עַל-לִבָּם."

יוסף אומר לאחיו שכל מה שקרה היה כדי שהוא יהיה בזמן הנכון, במקום הנכון. כדי להציל את בני משפחתו ואת העם מרעב. וגם שכוונה, גם אם הייתה בראשיתה רעה, יכולה להפוך לטובה.

אז

אין מה לכעוס ולהתעצב על מה שהיה.

כי לפי התמונה הגדולה,

אנחנו שליחים האחד של השני.

למדתי מ ג -י -ש -ת -ו של יוסף לחיים בפרשת וי- ג- ש

על ג- מ- י-ש-ו-ת בהתייחסות לחיים

כי

יש תכלית,

יש סדר,

יש קשר,

והכל ,בסופו של דבר, ל ט ו ב ה

באהבה

שבת מבורכת

באהבה

מיריי

בצילום: יופיו של הטבע, סינגפור

כל הרגשות:

85Yael Mimon, אילה שנהב חגבי ו83 נוספים

The post פרשת ויגש appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

הכל ריקמה

וחוקיות קיום משאלת לב

פרשת "חיי שרה".

אברהם שולח את עבדו לחפש כלה לבנו יצחק.

והעבד שואל : מה יקרה אם היא לא תרצה לעזוב את ארצה?

התשובה:

אל תדאג, אתה ת ק ב ל ע ז ר ה:

"הוּא, יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ"

1. הבקשה של עבד אברהם:

יב וַיֹּאמַר–יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה-נָא לְפָנַי הַיּוֹם; וַעֲשֵׂה-חֶסֶד, עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם. יג הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם. יד וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה–אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי-עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם-אֲדֹנִי.

2.התוצאה:

"וַיְהִי-הוּא, טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר, וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן-מִלְכָּה, אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם; וְכַדָּהּ, עַל-שִׁכְמָהּ"…. יח "וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ–וַתַּשְׁקֵהוּ. יט וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם-כִּלּוּ, לִשְׁתֹּת."

3.התגובה של העבד :

"וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה, לָהּ; מַחֲרִישׁ–לָדַעַת הַהִצְלִיחַ יְהוָה דַּרְכּוֹ, אִם-לֹא. "

ולבסוף ההפתעה הגדולה שמתגלה לעבד:

הייחוס הטוב והמשמח של רבקה- בת משפחת אחיו של אברהם- נחור.

לכזה צרוף מ י ק ר י ם מוצלח "הַקְרֵה-נָא לְפָנַי הַיּוֹם "העבד לא ציפה.

אין מ י ק ר ה אלא הכל ר י ק מ ה צפופה , כמו שאמרה ימימה.

ומה שנותר לעבד אברהם לעשות: "וַיִּקֹּד הָאִישׁ, וַיִּשְׁתַּחוּ לַיהוָה."

הוא היה עד לתהליך ניסי:

התהליך-

1. הבקשה: בקשת חסד אמיתית וכנה עבור אדם אחר (העבד עבור אברהם)

2. התוצאה: התקיימות פלאית של בקשת החסד .

3. התגובה: מה עלינו לעשות מול ההתרחשות הפלאית? ליהנות, להתפעל ולא להתערב. להיות : מַחֲרִישׁ.

4. התוצאה יכולה להמשיך להתפתח ולהיות גדולה ממה שיכולנו להעלות על דעתנו.

5. ואז כל אשר נותר הוא :

ל ה ו ד ו ת.

תודה תודה תודה

באהבה ושבת שלום

מיריי

הצילום באדיבות יואל שתרוג- אדמה יוצרת

The post פרשת חיי שרה ברוח ימימה appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

וכשאני מגיבה מאותו עומס נפשי, למרות כישרונותיי ויכולותיי, אני נושאת "הפרזות והחסרות" כי אני לא מחוברת למי שאני באמת.

מה זה אומר?

לכל אחת/ד ההרגלים שלה/ו והדפוסים שלה/ו שחוסמים אותה/ו בפני מי שהיא באמת,

לא מאפשרים לייחודה, כשרונה, אורה המיוחד לבוא לידי ביטוי

ומהמקום הזה התגובות לא מאוזנות: או "מפריזים"- מגיבים בכעס וצעקות או "מחסירים"-נמנעים, שותקים.

פרשת "שמות"

משה מול הסנה הבוער שלא אוכל,

ולפתע שומע:

"שַׁל-נְעָלֶיךָ, מֵעַל רַגְלֶיךָ–כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא"

הסר את ההרגלים שנועלים אותך,

או את ההרגלים שאתה נעול עליהם

כי המקום האמיתי שלך,

מי שאתה, היכן שאתה עומד,

האדם שאתה-

קדוש הוא.

רבי נחמן אמר :"אל תחזור על שגיאותיהם של אלו הדבקים בהרגליהם, מתוך מחשבה שאין ביכולתם להשתנות.

אם אתה חפץ להשתנות באמת ובתמים, והנך מוכן להשקיע את כל המאמצים הנדרשים, תוכל להתגבר ולשנות

כל הרגל. "

ימימה מציעה כלים לשחרור מהרגלים ולהתקרבות עצמית:

בלימוד יש התקרבות לעצמנו, התקרבות לסובב, דרך שקט פנימי אני לומדת. אני לומדת לפעול מתוך שקט, אני הולכת ומזדככת (מתנקה, משתחררת)

תני לעצמך דיוק, ימימה אומרת, ללמוד להשתחרר מתלות במרכיבים חיצוניים, ולהשתחרר מציפייה.

הכלים:

– דיוק אישי- קשב לעצמי, לרצונותיי למחשבותיי.

– אי תלות אוטומטית במה שקורה בחוץ ובמה שאנשים אחרים אומרים או עושים.

– שחרור מציפייה שהמציאות או האחר ינהגו כפי שאני רוצה.

לעבור מלהיות מצפה

ללהיות צופה

לומדת

מתפתחת

ומנקה דפוסים והרגלים.

מתרגלת

שוב ושוב

באמצעות מתרגלים המופיעים בחיי

וכך מזדככת

מתחזקת

שבת של זיכוך

באהבה

מיריי

The post פרשת שמות ברוח ימימה appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

היה לי הכל,

לכאורה,

כל מה שרציתי

כל מה שחשבתי שאני אמורה לשאוף אליו

מה שיגרום לי שמחה

סיפוק

בית קטן משלנו

זוגיות אוהבת

ילדים מתוקים

עבודה נחשקת

תנאים מצויינים

את היום הזה בגינה אני זוכרת היטב

"זה החיים?" -שאלתי את עצמי-"זה זה? לא יכול להיות!"

סבל

שבר

משבר ומשביר

משבירה לשפע.

משבר שובר אותנו לרסיסים

כואב

ימימה אומרת בשיעור על חנוכה:"מי שלומד על איזונה של נפש צריך ללמוד על מלחמתה של נפש ושבירתה נפילתה מכאב".

מדוע עפ"י תורת הסוד קוראים את המילה:"כאב" כאָב= כ+אבא ?

כיצד הכאב יכול להנחות אותנו להוביל אותנו כמו אבא?

בתוך הסיטואציה המשברית טמון הפוטנציאל

להתפתחות, להתחדשות, לשפע, להזנה.

ממש כמו אותו זרע שכשהוא נטמן באדמה עליו להירקב לפני שהוא מוציא נבט

משהו צריך להישבר, להסתיים

כדי לאפשר למשהו חדש לצמוח.

בפרשת "מקץ" פוגשים את המילה:

שבר

במשמעות של: בר, תבואה

"וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו: לָמָּה תִּתְרָאוּ וַיֹּאמֶר: הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם, רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם"

"וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ, הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ."

כדי להכין לחם מהתבואה יש לדוש את התבואה- "לשבור אותה"

שבר הוא גם פתח רחמה של אישה

"בָאוּ בָנִים עַד-מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה".( ישעיהו לז ג)

בתלמוד מוזכר ה'משבר' ככיסא שעליו יושבת היולדת בלידה. בתהליך הלידה יש סבל, כאב.

מה משותף לכל זה, איזה רמז מצוי כאן?

הכאב של ה ש ב ר הוא מ ב ש ר (אותן אותיות)

על לידת דבר חדש

התחדשות

הזנה

שפע

המשבר ההוא-

זה ששמט את הקרקע מתחת לרגלי

שגרם לי לשאול שאלות

וכתוצאה מכך להתפתח לכיוון אחר

הרבה יותר פנימי,

אמיתי

במשבר ההוא

היה טמון גרעין השפע של חיי

בברכת שבת של שפע

באהבה. מיריי

The post פרשת מקץ- על סוד המשבר appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

שחזרה עם משפחתה

אחרי שהות בחו"ל

אמנם קיבלו אותה בארץ בזרועות פתוחות ובחמימות רבה

אך שוב, כמו בארץ הזרה בה חיה,

השפה לא שגורה בפיה.

מעולם לא למדה כמו שצריך לכתוב אותיות עבריות.

ככה כשנתיים-

מחוברת, לא מחוברת.

שייכת לא שייכת.

עד אותו יום,

בטיול זריחה

על הר הצופים הצופה על הר הזיתים.

היא הייתה עם תרמוס מלא בתה חם ומתוק, בדיוק כמו שאהבה, וחיכתה ללגום ממנו,

כשראתה בת כתה חיוורת כסיד

היא שאלה אותה לשלומה והילדה ענתה כי חשה ברע.

"אם תיתן מכוס השתייה היחידה שיש לה, לא תוכל לשתות יותר, חברתה חולה, היא עלולה להדבק…"

היססה לרגע…

ומיד הציעה לה כוס תה מהביל.

עיניי החברה אורו

והצבע חזר ללחייה

מאותו יום חייה השתנו-

בת כיתתה הפכה לחברתה הטובה,

בני הכתה הפכו למשפחתה,

נהנתה והצליחה מאוד בלימודיה,

אושר!

הילדה הזו היא אני!

למה נזכרתי בסיפור הזה?

בגלל יוסף

חכמינו אומרים שהמפתח לגאולה הוא רגישות לזולת.

גאולה בעיניי היא הגאולה הפנימית האישית.

גאולה בניגוד לתחושת גלות:

זרות,

אי שייכות.

וזה מה שלומדים מיוסף בפרשת "וישב"

הוא נזרק לבור הכלא המצרי ללא אשמה,

הוא אמור להיות כועס ומריר

ובכל זאת, כאשר הוא רואה את סריסי המלך הכלואים, כתוב: "וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף, בַּבֹּקֶר; וַיַּרְא אֹתָם, וְהִנָּם זֹעֲפִים."

"מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים, הַיּוֹם" ?

האכפתיות והרגישות, לפי הפרשנים, הביאו לו את הגאולה.

מאותו רגע,

חייו משתנים לטובה לבלי הכר.

למדתי משהו מזה על חיי.

והבנתי.

מה אנו מתבקשים לעשות?

להיות נדיבים,

איכפתיים,

לתת תשומת לב.

אפילו מעשה אחד

וקנינו את עולמנו.

שבת של נדיבות

באהבה

מיריי

The post פרשת וישב, ברוח ימימה-על חוקיות הנדיבות appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

ב-ח-י-ר-ו-ת בחיים

מילה אחת הטומנת בחובה את הבחירה

בין המיטיב לבין המזיק

בין הבונה לבין ההורס

במה ב-ו-ח-רת?

למה לח-ב-ו-ר?

מי ח-ב-ר שלי?

ב-ו-ר-ח-ת מב-ח-י-ר-ה?

ב-ו-ח-רת בחרב, בהשרדות, במלחמה?

בח-ר-בה, ח-ו-ר-בן?

או בוחרת בח-ב-רות

בר-ו-ח-ב לב,

בוחרת באהבה

ב-חֵ-ר-וּ -ת

באהבה

מיריי

The post בחירות appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.