פרשת "במדבר".
מה ה מ ד ב ר מ ד ב ר אלי?
"ב שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם–בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם. ה וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אִתְּכֶם: לִרְאוּבֵן, אֱלִיצוּר בֶּן-שְׁדֵיאוּר. ו לְשִׁמְעוֹן, שְׁלֻמִיאֵל בֶּן-צוּרִישַׁדָּי. "

1."ב שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם"
המדבר מדבר ואומר לי
שבמסע הזה לכל אחד דרכו
שלכל אחד שמו שלו
שלכל אחד המבנה שלו
הבית בו הוא גדל- בית אבותיו
והגנטיקה.

2."לְגֻלְגְּלֹתָם"-
לכל אחד וגילגולי חייו
לכל אחד הגלגולים של נשמתו

3."וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל-עֲבֹדָתוֹ, וְאֶל-מַשָּׂאוֹ."
לכל אחד התפקיד שלו
לכל אחד יעודו

4."ב אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם, יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: מִנֶּגֶד, סָבִיב לְאֹהֶל-מוֹעֵד יַחֲנוּ. ג וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה, דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹתָם;"
לכל אחד מקום החניה שלו- תחנותיו בחיים.

5."אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ"
כל אחד ד ו ג ל במשהו אחר
כל אחד חורט על ד ג ל ו משהו אחר
יש מי ש י ד ל ג על ההקשבה לליבו
ויש מי ש י ג ד ל ממסעו במדבר החיים
יש מי שישא על נס את ד ג ל ו
וד ג ל ו- סמל לייחודו, יתנוסס אל על.
ד ג ל נקרא גם: נ ס
וכל אחד מאיתנו
נ ס ייחודי ג ד ו ל

"תיהי את"-אמרה ימימה
תיהי את

שבת שלום
באהבה
מיריי

The post פרשת במדבר ברוח ימימה appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.

איפה גם אני משועבדת, עבד לצרכים חיצוניים, לרעיונות, שרויה בתחושת מחנק של בית כלא ולא רואה מוצא?

עבדות במ-צר-ים, מקום צר, מיצר. קשה- אנחנו משועבדים לעבודה שלא אוהבים, לקניות בלתי נגמרות, לקשר לא טוב, לדפוסים, למחשבות. כל כך קשה, שבאיזשהו שלב אנחנו נשברים, זועקים "ויזעקו ותעל שוועתם אל האלוהים" . אי אפשר להמשיך ככה, אני נשברת זועקת, מחפשת עזרה/מזור ואז מגיע

השליח

השליח, ממש כמו משה, שעוזר לי 'למשות' עצמי מהמקום הזה-הוא לא חייב להיות בעל זקן ומטה קסמים. זה יכול להיות חבר, יועץ, לימודי העצמה, התפתחות.
ובדרך לארץ המובטחת, ארץ חלב ודבש, אני פותחת במסע

במדבר

ובמדבר לא קל, התנאים קשים החוקים שונים. ואז במקום הכי פגיע: הכי חלש: זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם…. וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים.

אני פוגשת בתוכי את העמלק (לפי החסידות-הספק)

"אולי היה טוב יותר במקום ממנו יצאתי, באותו בית כלא, במצב של עבדות לפחות את המקום הזה הכרתי, לפחות היה שם אוכל…" בחסידות אומרים בצדק: "יותר קל להוציא את בני ישראל ממצרים מאשר את מצרים מישראל". זה דורש

אימון

להיות חופשי, לנקות תודעת העבדות.
מה לעשות???
לסתום אוזניים, להתמיד, להיות נחוש להשקיע בדרך החדשה, ללמוד אותה, להתאמן בה יחד עם משה. ולדעת שיהיו

נפילות

וזה טבעי, אנושי וימימה אומרת על כך: "לא נורא אם נכשלים, יורדים, מתקנים ואחר כך עולים". להפריד את העמלק/ספק לתת לו מקום, אך לא לשקוע בו. ולראות את הטוב- לפנינו באופק, וכיצד הולכת ומתקרבת

הארץ המובטחת, ארץ זבת חלב ודבש.

פסח של חרות לכולנו.!

באהבה
מיריי

The post יציאת מצרים ברוח ימימה appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.