או לא "רואה בעיניים"

האם אני ב"טהרה"- רואה בצורה נקיה, זכה, בהירה

או שאני ב"טומאה" מלשון "אטום"- הראיה חסומה אטומה

אטומה על ידי הרגשות שלי, הרעיונות שלי, הפרשנויות שלי, האמונות שלי, הסיפור שלי.

אם אני דואגת לאחד מילדי בגלל קושי שהוא חווה כרגע
וכל דמותו, אישיותו נצבעת בקושי הזה
אני לא רואה אותו באמת-
בצורה נקיה, בהירה.
את המהות שבו,
הייחוד שלו,
הכישרונות, היכולות,
האור שבו.

הלב שלי נסגר וגורם לראייה שלי להיות אטומה, טמאה.

פרשת שמיני
"וּלְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל, וּבֵין הַטָּמֵא, וּבֵין הַטָּהוֹר. "

יש להבדיל בין מה ש"קדוש"- מובדל, מיוחד, מואר (לקדש את האשה בנישואין זה אומר להבדיל אותה ולייחד אותה עבור בן זוגה מכל הנשים)

לבין "חול"- היומיומי, ההרגלי, האוטומטי, הדפוס שלי.מה שמטשטש ראיה רחבה, אמיתית. "כחול אשר על שפת הים" כל הפרטים המטשטשים ראיה של המהות, של העיקר כמו "מרוב עצים לא רואים את היער".

יש להבדיל בין הטמא
לטהור

ולבחור

ימימה מדברת איתנו על להגיע לדרגת טהרה.
לנקות את הרגשות האוטמים
ולהגיע בהדרגה לדרגה של ראייה מתבהרת.

לראיית האור, המקור, המהות
ראייה
דרך לב פתוח
ראיית אמת

שבת של ראייה רחבה מלב פתוח
ראייה טהורה של עצמי ושל זולתי
באהבה
מיריי גבעון

The post זווית ראייה- פרשת שמיני appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.