היא שיתפה אותנו שבעבר היא ובעלה היו "מחממים" האחד את השני .
ונכנסים לסחרחרת של כעסים ולחץ…
זה טבעי!
אבל עכשיו לא.
הפעם לא .
"כי יש לנו דירה חדשה משלנו
ויש לנו שני ילדים מתוקים
ויש לנו האחד את השני."- היא אמרה
את האוטומט הסוער עצרה
ויצרה ה פ ר ד ה-
בין האירוע לבין חייה.
בין הרגש הסוער לראיית הטוב.

בדירה תטפל ותדאג לכל מה שצריך ומגיע
אבל
היא לא רוצה שזה ישתלט על חייה
על האווירה בבית
על הזוגיות.

היא בוחרת בטוב לקיומה.

לכל דבר מקומו.
הנזילה תטופל- זה אירוע שיש לו התחלה וגם סוף.
אך החיים גם ימשיכו

חודש טבת, לפי ספר היצירה (ספר הקבלה הראשון)
הוא חודש של עבודה על חוש הרוגז.
והאות המיוחסת לחודש זה היא: ע
באיזה עין אני רואה דברים?
בעין טובה? בעין ביקורתית?
מה מרגיז אותי?
בעיקר כשדברים לא קורים כמו שאני מצפה ורוצה
וזה באמת מרגיז!
ימימה לימדה אותי ש: המצפה מצפה להתאכזב,
שאני שמה את הצ י פ י י ה שלי כמו צ י פ ו י על המציאות, או על האדם האחר.
ואז לא תמיד רואה אותם כמו שהם.
ורוגזת על המתרחש שלא התרחש כפי שאמור להיות ונכון שיהיה, בעיניי.

עצירה, הפרדה וע' טובה
והלב נרגע.
מתוך שיתוף של לומדת באחת הקבוצות

The post חודש טבת, ברוח ימימה appeared first on מיריי גבעון - ברוח ימימה.