לדעת לשמוט.
מעבדת את האדמה
משקה
מזבלת
זורעת
משקיעה
מתאמצת
מזיעה.
ואז, מגיע הזמן, או הרגע
שצריכה לדעת לשמוט, לשחרר
לוותר על אחיזה.
פרשת בהר
"כד וּבְכֹל, אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם, גְּאֻלָּה, תִּתְּנוּ לָאָרֶץ"
עשיתי את חלקי, את המאמץ שלי.
ולפעמים מנסה להמשיך ולשלוט, לאחוז ב"אחוזה" שלי- באמונות, בזכרונות, באדם אחר, ברכוש, בסיפור שמספרת לעצמי, במתרחש.
אך יש רגע, שצריך לדעת לשחרר.
לשמוט
לפנות מקום לבורא
לבריאה
זו ג א ו ל ה
שבת שלום
באהבה
מיריי
